יומן נסיעה נדב קפלן

שלום קוראים יקרים, שמי נדב אני בן 28 רווק מאזור המרכז, חברי קוראים לי קפלן.

 

בתאריך ה – 6 מאי 2010 יצאתי לטיול שבחיים לא דמיינתי שאקח בו חלק. אני בטוח שחלק גדול יכול להזדהות איתי, לא אגזים ואומר, שיש אנשים שיגידו שזה לא טיול אלה סיוט. אם אתם לא מבינים עדיין למה אני מתכוון, ובכן אני קפלן יצאתי ל"טיול מאורגן" מפחיד נכון? לבולגריה... אמאל'ה, לעיר פלובדיב.....זה כבר יותר מדי. שהייה ממושכת עם קבוצת אנשים זרים 12 במספר, מחתך גילאים שונה ובעלי רקע מגוון לא נשמע כרעיון מבטיח, לפחות לא עבורי. כאשר לכולם מכנה משותף אחד ויחיד (טוב אולי עוד משהו משותף אחד אבל לזה נגיע מאוחר יותר) והוא מארגני המסע המופלא הזה וסיבת הנסיעה. ובכן אחטא ואזרוק פה ספוילר, טעיתי וטעיתי בגדול היה מ ד ה י ם, כ"כ מדהים שהחלטתי לשתף את מי שרוצה בחוויות שלי ממדינה מדהימה זו. לנוחות הקוראים היקרים אני אגיש את זה בצורת יומן מסע מחולק לפי ימים.

 

יומיים לפני 6 במאי 2010 שוגר לתיבת הדואר האלקטרוני שלי מייל תמים מגב' ברברה פז (מארגנת הטיול) המייל כלל כרטיס טיסה ומסמך המתאר במפורט וצורה ציורית את המתוכנן לי בטיול זה. בהתחשב שהגברת פז לא סוכנת נסיעות, על פניו זה מתחיל טוב.

 

יום חמישי 6 במאי 2010 הגעתי לשדה התעופה בן-גוריון שמח וטוב לב. בשדה חיכו לי מארגני הטיול ועוד כמה אנשים ששותפים לי בחוויה הזו. קבלת הפנים הייתה חמה לבבית ונתנה הרגשה טובה אפילו שעמדנו בתור לצ'ק אין. ההמשך ידוע לכולם, קצת דיוטי פרי, חגורות בטיחות, סנדוויץ' סתמי, שתייה קרה שתייה חמה והופ, שוב פעם חגורות בטיחות, חריקת גלגלים ונחיתה בעיר הבירה סופיה. וכל זה בשעתיים וחצי בין שמיים לארץ, קצר וקולע. הדרך החוצה עד שדלתות המכס נסגרו מאחורי הייתה מהירה וחלקה, מפתיע למדינה שאך לפני כמה שנים הייתה חלק מהגוש הקומוניסטי. בשדה קיבלו את פנינו איבו ונדיה אנשי השכרת הרכב. המארגנים אף זכו לחיבוקים ונשיקות. אין משהו שעושה לי טוב יותר מאנשים מחייכים. די מהר מצאנו עצמנו כולנו על הרכבים בדרכנו לעיר פלובדיב (העיר השנייה בגודלה וחשיבותה בבולגריה לאחר סופיה) מיסטר כהן הביא איתו דיסקים מהארץ, תולי הביא שלושה מכשירי קשר, כדי שנשמור על קשר, שעה וחצי אנחנו בפלובדיב. חלק קטן מאיתנו ואני ביניהם התלוו לתולי לפיאנו בר המקומי שהיה די נטוש. תולי הסביר לנו שהסיבה לכך היא העובדה שבולגריה חוגגת חג כלשהו ושהרבה מהמקומיים יצאו לטיול סופ"ש מחוץ לעיר. לילה טוב.

 

יום שישי 7 במאי 2010 יום חדש בפלובדיב, יש לציין שהמלון שבו התארחנו EXPO HOTEL הוא מלון קטן ברובע היהודי במרכז העיר, נקי ומסודר מאוד עם פקידות קבלה שנראות יותר כמו דוגמניות וכששמעתי על המחיר פערתי פה, 25€ ללילה. לאחר ארוחת בוקר סטנדרטית למדי, התאספנו כולם ויצאנו לסיבוב היכרות בעיר בניצוחו של יובל. העיר אכן הראתה סימני נמנום, כנראה בגלל החג. אבל היה בזה גם קסם מסוים. התחנה הראשונה הייתה האנדרטה שהוקמה כהוקרה לאנשי העיר על הצלת יהודי בולגריה במלחמת העולם השנייה. מסתבר שיהודי בולגריה היו אחת הקהילות היחידות באירופה שניצלו מידו של הצורר הנאצי וכל זה ע"י הבולגרים הגויים בהנהגת הארכיבישוף של העיר שחסם יחד עם מאות אחרים את דרכן של המשאיות בגופו ובכך מנע את שליחתם של היהודים למחנות ההשמדה, אני חייב להודות שאותי זה ריגש. לאחר מכן טיפסנו מעלה הרחוב הראשי ונכנסנו למדרחוב. הצעדה הייתה נעימה בזכות העיר היפה ומזג האוויר הנעים לו זכינו. חברי לקבוצה, רובי שהתגלה כאיש חמוד ומקסים היה מעט מתוסכל, איתרע מזלו. למזוודה שלו היו תכניות אחרות היא רצתה להגיע לבודפשט. יובל ניהל מספר שיחות קצרות אך רועמות עם ארץ הקודש, אבל לבסוף נמסר לו שהמזוודה תגיע חזרה לבולגריה באותו יום וכולנו המשכנו בשלווה. מדי פעם נכנסים לחנויות בודקים מה יש לעיר להציע. האמינו לי הרבה. מי שמחפש שופינג ימצא את זה פה בגדול ועוד יותר בזכות המחירים. התחלתי להבין בולגריה היא מקום זול להפליא. אחרי ישיבה קצרה במרפסת של בית קפה באמצע המדרחוב שמנו פעמינו חזרה למלון ומשם היישר לארוחת צהריים.

 

הגענו למסעדה מהממת על גדות נהר המריצה. שולחן אבירים ארוך מלא כל טוב ובעיקר אווירה טובה. מלאים ומרוצים סיימנו את עניינינו במסעדה והובלנו אחר כבוד למקום שנמצא מעברו השני של הנהר, נוף הרים מדהים, אזור מתפתח עם שכונות מגורים ומרכזי קניות בסמוך. תולי בגאווה, הסביר לנו הסברים למכביר, מה שהיה לאיש להגיד הסב לי אושר ושמחה (עוד נחזור לזה).

 

לאחר מכן חזרנו למלון למנוחה ומשם לארוחת ערב במסעדה בולגרית הידועה במאפים שלה. רבותי האוכל הבולגרי פשוט דליקטס. משם שמנו פעמינו לעבר הפיאנו בר הכי מפורסם בפלובדיב, המקום מדהים הזמרים גם כן רק חבל שהמקום היה די ריק. יובל וג'ורג' העו"ד יצאו במפתיע בלי לומר לאן. לאחר חמש דקות חזרו עם עיניים בוהקות. "חברים למועדון וורסאי" הם אמרו רוב הקבוצה העדיפה לחזור למלון. רובי, יפתח, יורם, ג'ורג', יובל ואני החלטנו להמשיך את הלילה. טוב חברים כנראה העיר הייתה מנומנמת כי כולם היום שם במועדון. הייתי יכול לספר לכם בלי סוף על הלילה הזה. אני רק אומר..... הנשים הבולגריות מדהימות, האנרגיות של האנשים חשמל והמוזיקה הבולגרית פצצה. מקפיצה ושמחה. למזלנו זכינו גם לראות הופעה של פרסלבה אחת מהכוכבות הכי גדולות בבולגריה. בקיצור, סוף הדרך. לילה טוב יום ראשון.

 

יום שבת 8 במאי, לאחר ארוחת בוקר יצאנו לסיור מודרך (בקפידה, מיומנות וידע רב) ברובע היהודי ובעיר העתיקה (אחת הערים העתיקות באירופה בת 3,000 שנה). פשוט מדהים ועוצר נשימה. הרובע היהודי מיוחד ומרגש והעיר העתיקה שממוקמת על אחת הגבעות של פלובדיב, שמורה ומשוחזרת באופן מדהים ומוקפד, פשוט עוצרת נשימה. הבתים העתיקים, הכנסיות ורחובות האבן. אפשר ממש לשמוע את שקשוק העגלות ואת טיפופי פרסות הסוסים. נדיר! לאחר מכן ירדנו למדרחוב לארוחת צהריים ברשת הבולגרית HAPPY המארגנים לא יכלו להגדיר אותה טוב יותר. דיינר בולגרי. מסעדה גדולה מודרנית ושוקקת עם תפריט ענק ומגוון של אוכל בולגרי בעיקרו. אני ראיתי בה את חיבתם של הבולגרים לאורך החיים המודרני של מערב אירופה. פתרון זול וטעים. והמלצריות, איזה שירות ואיזה יפות

 

לאחר ארוחת הצהריים הלך כל איש לעיסוקיו, בעיקר לנוח לקראת הערב. ארוחת הערב הפעם הייתה במסעדה עם תוכנית פולקלור בולגרי. נחמד, מצחיק ובעיקר שמח ורועש, בו מוצאים עצמם הסועדים חלק מההופעה ולוקחים חלק בריקודים. גם חלק מאיתנו לקח חלק בפעילות. מיותר לציין את איכות המזון ואת המחיר המצחיק (ארוחה מלאה עם יין ופינוקים, בערך 50 ₪ לראש). משם עלינו על כרכרות הבנזין ויצאנו שוב לחפש את הלילה. עברנו בפלאנט שהוא פאב עצום ומפואר אבל שם היה סגור. ובאותו הרכב + שחקנית חיזוק הגב' דני אשתו של ג'ורג' יצאנו לוורסאי. שם קיבלו את פנינו בחיוך של מכרים וותיקים והובילו אותנו לשולחן VIP איזה לילה זה היה, איזה לילה.

 

יום ראשון 9 במאי, יצאנו לטיול יומי לעיר העתיקה היסר המרוחקת 30 דקות מפלובדיב. הכוונה הייתה לבלות יום במלון ספא מפנק. מאחר והחג שוב היה נגדנו. בספא המתוכנן לנו לא היה מקום, כך שנאלצנו להסתפק באחד אחר. היה נחמד כי החברה הייתה נעימה אבל המקום עצמו היה מעט מאכזב. משה וכלנית ההרפתקניים שכרו אופניים וחזרו עמוסי חוויות ותמונות. אני לא זכיתי לראות אבל העיר היסר נראית מדהים ורומנטי, מלאה בירוק וטבע.

 

הצהריים הגיעו ולאחר מסג' שאכזב את רובנו, יש להשביע את רעבוננו. במסעדה קטנה וקסומה ישבנו כולנו לאכול. פתאום הופיע איבו, איש השכרת הרכב, מסתבר שהמארגנים דאגו שנהג מקומי יחזיר חלק מהקבוצה שחזרה ארצה באותו יום. הצטלמנו צילום קבוצתי ונפרדנו לשלום. הם לסופיה אנחנו חזרה לפלובדיב. AUGUSTA SPA HOTEL לא מומלץ, אבל כן מאוד מומלץ להגיע לאזור היסר רק לריזורט אחר. אחה"צ נסענו יובל, סיגלית, איריס ובן זוגה יורם ואנוכי ל –OF PLOVDIV MALL שהתגלה כקניון עירוני חדיש ומתקדם, חביב עד מאוד. שם בילינו מעט, קנינו מעט ויצאנו לתור אחר מזון. לבסוף חזרנו לקניון ואכלנו שם יחד עם דני ותולי במסעדה איטלקית מפתיעה מאוד באיכותה בהתחשב בעובדה שהיא בקניון. חזרנו לישון שבעים ומרוצים.

 

יום שני 10 במאי, התחלנו בבוקר חופשי בעיר ובצהריים יצאנו לטיול בן יומיים באזור קירג'ילי, מה שתולי מכנה טוסקנה של בולגריה. הדרך הייתה מדהימה עם נוף הררי עוצר נשימה, בדרכנו עברנו בעיר קטנה בשם Haskovo (Bulgarian: Хасково) עיר קטנה הידועה בכל בולגריה בתעשיית שמלות הכלה שלה. מסתבר שמכול המדינה מגיעים לשם למטרה זו ואף ממקומות אחרים בעולם. הנופים לאורך

הדרך כאמור היו נופים בראשיתיים עם אגמים ויערות עד. עצרנו ביקבים, בכפרים שנראה כאילו הזמן עצר בהם מלכת ובאתרים ארכיאולוגיים מתקופות שונות בהיסטוריה.

 

אחרה"צ המאוחרים הגענו למלון חאן : http://www.glavatarski-han.com מלון ספא בוטיק מהמם מוקף הרים וצופה אל אגם קירג'ילי המדהים (תמונה אחת שווה אלף מילים). קיבלנו את החדרים והתכוננו לארוחת הערב שנערכה במסעדת מובי דיק, מסעדת דגים המתמחה בהכנת דג השירן הגדל במיימי האגם. תאווה לחיך. את הערב סיימנו בבית קפה בעיירה קירג'ילי, אני טרם ראיתי בית קפה כזה מיוחד ומוקפד בעיצובו. המקום ידוע בקינוח מיוחד שאת שמו איני זוכר אבל את טעמו איני שוכח. היה שווה לחכות לו רבע שעה.יום שלישי 11 במאי, את חציו הראשון של היום בילינו במלון, רביצה על מיטות השיזוף הזוגיות וביקור בספא האינטימי והמיוחד של המלון. מה בן אדם צריך יותר מזה.

 

אחרה"צ יצאנו בדרכנו חזרה לפלובדיב לא לפני שטיפסנו לאתר ארכיאולוגי מתקופת הרומאים. שרידי מבצר הממוקם כ – 500 מטר מעל אגם קירג'ילי. נסיעה של 4X4 תלולה ומרגשת שבסופה הפרידו בייננו לבין אחד מנקודות הנוף היפה ביותר שראיתי מימיי חיי רק כחמש דקות הליכה. המשכנו בנסיעה בטוסקנה של בולגריה עם אותו נוף יפה.

 

בעיירה קירג'ילי עצרנו לארוחה קלה כלפתע יובל נעלם לו. כשחזר הבנתי את מעלליו. הלז רכש עבורנו דיסקים של מוזיקה בולגרית פופולארית ובזכותו הדרך לוותה במוזיקה הזו, מה שהפך את הטיול לאותנטי אף יותר. בערב הגענו לפלובדיב עייפים אך מאוד, מאוד מרוצים עם ציפייה ליום הבא.

 

יום רביעי 12 במאי, בבוקר יצאנו לכיוון התחנה האחרונה במסע המופלא הזה. עיר הבירה סופיה. בצהריים הגענו לסופיה, הישר אל בית המלון ויטושה פארק הוטל . מלון חדש ומפואר. המלון ממוקם כחמש דקות ממרכז העיר, ממוקם באזור שנקרא סטודנטי פלאץ אך מוכר יותר בכינויו SIN CITY (עיר החטאים) אזור האוניברסיטאות ואזור הבילוי של צעירי העיר. משם כולנו עלינו על מוניות אל מרכז העיר. תולי, דני ויובל נפרדנו מאיתנו בתואנת פגישה חשובה. אך לא שכחו להשאיר בידינו הוראות מדויקות להמשכו של היום והבטחה לבילוי תרבותי אלטרנטיבי (לפחות עבורי) בשעות הערב המוקדמות.

 

מרכז העיר סופיה המשמש כמרכז התרבותי והפוליטי של בולגריה בכלל וסופיה בפרט, היא פשוט עיר מדהימה ותוססת. רחוב הקניות המרכזי ויטושה הוא רחוב שלא מבייש אף רחוב קניות אירופאי עם מיטב המותגים הבינלאומיים, בתי קפה אופנתיים ובנייני ממשל ותרבות עוצרי נשימה.

 

בשעה שש בערב נפגשנו כולנו בבית האופרה המרכזי של העיר, נכנסנו פנימה אל האולם המרהיב לצפות בבלט הלאומי של בולגריה מבצע את היצירה "זורבה היוני" יובל הסביר לי שגם לו זו הפעם הראשונה שהוא יצפה בבלט, אבל את המוזיקה כתב מיקיס תאודורקיס שאותו הגדיר יובל כאחד מגאוני המוזיקה הקלאסית של ימינו. מחצית ההופעה הראשונה התחילה בנמנום מה, בשבילי זה היה נראה כמו חבורת פנטומימאים שמנסים ולא בהצלחה רבה להעביר סיפור כלשהו. המחצית השנייה כבר הייתה הרבה יותר אנרגטית שבסיומו של המופע מצאתי את עצמי עומד ומוחא כפיים ורוקד. לא יודע אם אשוב לבקר בבלט אבל זו בהחלט הייתה חוויה שונה וייחודית. עוד V.

לאחר שעתיים תרבותיות שמנו פעמינו למלון ומשם לארוחת ערב באחד מהברים הרבים של עיר החטאים. המקום היה רועש, שוקק ומלא בסטודנטים אוכלים, שותים ומבלים. זה פשוט לא ייאמן, הבולגרים לא מפספסים באוכל בכל מקום פשוט טעים, אין דרך אחרת לתאר את החוויה הקולינרית שאתה עובר בבולגריה. קבוצת הבליינים חברו שוב יחדיו ואת החלק של הלילי האחרון שלנו בבולגריה אני מעדיף לשמור חסוי אבל בטוח תוכלו למצוא קצת פרטים על המועדון קליאופטרה. לאחר מכן קפיצה קטנה למועדון הפלאנט שליד המלון, מסיבת סטודנטים מטריפה, אבל שם כבר היינו עייפים וביקור זה כלל שתיים שלוש שירים פיפי ולישון.

 

יום חמישי 13 במאי, יום החזרה לארץ. קמתי בסביבות השעה 11:00, מאחר ואת כל הקניות שתכננתי כבר היו מאחורי, החלטתי לנוח במלון ואת רוב היום עד 14:00 ביליתי במנוחה. מונית, צ'ק אין, דיוטי, שעתיים טיסה וחיתה חלקה בארץ הקודש.

 

לסיכום: בולגריה הייתה הפתעה גדולה, הטיול היה מאורגן בצורה כ"כ מקצועית שהחבורה שדאגה לכול צריכים אולי לשקול הסבה מקצועית. הסיפור מאחורי הנסיעה הזו לא היו תיירותיים גרידא. בראש ובראשונה המניע הוא עסקי.

 

אתם זוכרים שביום השני ביקרנו במקום שעליו לא הכברתי מילים? ובכן זוהי קרקע שבה אני אחד מהמשקיעים שלה. איתי בהשקעה הזו גם רוב שאר "התיירים" שהצטרפו אליי לטיול וכמובן עוד כאלו שבארץ.

 

תולי, ברברה, דני ויובל הם חוד החנית של הצוות שמנהל את ההשקעה שלי. אני רוצה לציין שחוץ מהטיול המדהים שעברתי, צפיתי גם ביכולות העסקיות ובאופן העבודה המסודר והאחראי של הצוות. בין כל הטיפול המסור שלהם בכיתה הטיפולית כל אחד בתורו נעלם לעבודתו ובכל זאת הכול הלך חלק והרגשתנו כי יש מי שדואג לנו כל הזמן.

 

בשתי מילים על הצוות "כל הכבוד" אני שמח שאנשים אלו אמונים על כספי אותו חסכתי שקל לשקל. אני בטוח כי הקבוצה האיכותית הזו תגשים את כל מטרותיה ויחד יובילו את כולנו לקפיצת דרך כלכלית משמעותית בשנים הקרובות.